תנ"ך על הפרק - תהילים קטז - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

תהילים קטז

683 / 929
היום

הפרק

אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣וֹ לִ֑י וּבְיָמַ֥י אֶקְרָֽא׃אֲפָפ֤וּנִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּמְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּנִי צָרָ֖ה וְיָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃וּבְשֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥ה נַפְשִֽׁי׃חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְצַדִּ֑יק וֵ֖אלֹהֵ֣ינוּ מְרַחֵֽם׃שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁי לִמְנוּחָ֑יְכִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְכִי׃כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃אֶ֭תְהַלֵּךְ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝אַרְצ֗וֹת הַֽחַיִּֽים׃הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְחָפְזִ֑י כָּֽל־הָאָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃מָֽה־אָשִׁ֥יב לַיהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃יָ֭קָר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝מָּ֗וְתָה לַחֲסִידָֽיו׃אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲ‍ֽנִי־עַ֭בְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְמוֹסֵרָֽי׃לְֽךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּבְשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃נְ֭דָרַי לַיהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָה־נָּ֝֗א לְכָל־עַמּֽוֹ׃בְּחַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
אהבתי. סרס המקרא אהבתי ה׳‎ כי ישמע את קולי ואת תחנוני וא״‎כ מהדין עלי לאהבו: ובימי אקרא. בכל ימי אשר אקרא אליו יטה אוזן לשמוע: אפפוני. כאשר סבבו אותי מכאובי מות ומצאו אותי צרות השאול ומצאתי צרה ויגון וכפל הדבר במ״‎ש לרוב הצרות והקרבם: ובשם ה׳‎. וכאשר קראתי אז בשם ה׳‎ ואמרתי אנה ה׳‎ מלטה נפשי: חנון ה׳‎. כי אתה ה׳‎ חנון וצדיק ואתה אלהינו מרחם: שומר. הלא אתה ה׳‎ שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם: דלותי. כשהייתי דל ועני הוא יושיע לי: שובי. ר״‎ל כאשר קראתי לה׳‎ בהדברים האלה אמרתי לנפשי בהבטחה אתה נפשי שובי למנוחה שלך כי ה׳‎ גמל טוב עליך מאז וכן גם עתה נתקבלה התפלה: כי חלצת. כי מעולם הוצאת נפשי מן המות ומנעת את עיני מן דמעה ואת רגלי חשכת שלא יהיו דחוים ממקום אל מקום להיות נעים ונדים: אתהלך. ומעתה אתהלך לפני ה׳‎ וגו׳‎, ר״‎ל בא״‎י ובין החיים לא כמו לשעבר שהייתי מגורש מא״‎י מפני שאול וקרוב הייתי לשכון בין המתים: האמנתי. אמנה גדולה היתה בלבי כי הייתי מדבר כאשר הייתי מעונה מאוד בתכלית הסכנה: אני אמרתי. חוזר ומפרש מתי היה ומה דבר ואמר אני אמרתי בעת הייתי נחפז לברוח מפני שאול כמ״‎ש ויהי דוד נחפז ללכת וגו׳‎ (ש״‎א כ״‎ג) ואם כי אז הייתי קרוב למות עכ״‎ז אמרתי אז כל אדם האומר שלא תהיה לי המלוכה הוא מכזב ומשקר וזו היא האמנה גדולה: מה אשיב. מה מנחה אשיב לה׳‎, בעבור כל תגמוליו אשר גמל עלי: כוס. אשא בבה״‎מ כוס מלא נסכים על הישועה אשר עשה לי ואקרא אז בשם ה׳‎: נדרי. הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם עתה נגד כל עמו לפרסם הנס: יקר. הן ראיתי כי יקר וקשה הדבר לפני המקום להביא המות על חסידיו בלא עתם ולזה הרבה לי נסים: אנה. הנני מודה לה׳‎ על החסד שעשית לי על כי אני עבדך ר״‎ל החסד היה בעבור שאני מוכנע ולא בגמול המעשה: בן אמתך. ר״‎ל מוכנע אני ביותר כבן אמה יליד בית ולזה התרת קשרי מוסרי: זבח תודה. כי קרבן תודה באה על הנס: בחצרות. אתם העומדים בחצרות בית ה׳‎ אשר הם בתוך ירושלים הללו את יה בשמעכם הנס הנעשה לי:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך